פסק-דין בתיק ב"ל 58920-01-12

            כנגד דחייה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

2.         מהלך הדיון

ביום 30.10.12 התקיימה ישיבת הוכחות, במהלכה נחקרו התובע והעד מטעמו - מר פרץ יוגב, אחד "המתנדבים" ומי שעל פי הנטען היה עד להתרחשות האירוע (להלן: " מר יוגב"), על תצהירי עדותם הראשית.

בסיום ישיבת ההוכחות, ניתנה לצדדים שהות להגיש את סיכומיהם אשר הוגשו בהמשך (התובע - ביום 30.12.12 והנתבע ביום 02.01.13).

3.        להלן העובדות הרלוונטיות כפי שעלו מחומר הראיות שהונח לפנינו:

א.        התובע, יליד 1959, עובד כנהג אמבולנס בשירותי מגן דוד אדום.

ב.         במועד הרלוונטי לתביעה, כך על פי הנטען, הרים התובע, יחד עם מר יוגב, חולה במשקל 120 עד 130ק"ג, שאז הרגיש כאבים בצוואר וביד ימין (עמ' 1, שורות 10-16 להודעת התובע לחוקר המל"ל מיום 26.12.10).

ג.         ביום 03.01.10 בשעה 9:12 פנה התובע לרופא, ד"ר חטיב עיזאת. סיבת הביקור נרשמה כ" ביקור רגיל", והתלונות תועדו כ" סובל מכאבי צוואר מקרין לאורך יד ימין עם נימול והרגשת זרמים".

ד.                     בביקוריו העוקבים לאחר המועד הנ"ל, פנה התובע לד"ר חטיב, בתלונות זהות לגבי כאבי הצוואר, כאשר באותם הביקורים נרשמו תלונות זהות לתלונות הנ"ל (ביקורים מיום 10.01.10, 18.01.10, 01.02.10, 03.02.10, 14.02.10, 26.05.10, 01.06.10).

            בנוסף לאותן פניות, בעניינו של התובע תועדו פניות בגין תלונות על כאבים בצוואר, במסמכים רפואיים מבית חולים רמב"ם מהימים 13.01.10, 09.02.10, 16.03.10, 18.04.10.

ה.        ביום 13.06.10 פנה התובע לרופאה תעסוקתית, והלה קבעה שהתובע " יכול לחזור לעבודתו".

ו.                      תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה הונפקה ביום 20.06.10, על ידי ד"ר חטיב, ובה צוין: " סובל מכאבי צוואר מקרין לאורך יד ימין עם נימול והרגשת זרמים לפי דבריו הכאבים התחילו לאחר שהרים את החולה בזמן עבודה הרגיש כאבים עזים בצוואר מקרינים ליד ימין".

4.          המסגרת הנורמטיבית

תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: " החוק") כ:

" תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, ובעובד  עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

בהתאם לפסיקה, " המבחן היסודי להיותו של אירוע 'תאונה' הוא ה'פתאומיות'... ופתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתר ובמישור הזמן - הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח - הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע..." [מנחם גולדברג עוקדן הביטוח הלאומי פרק ה', עמ' 1.137 (הוצאת סדן, אפריל 2006) וההפניות שם]. מכאן, שתנאי ראשון לבחינת קיומה של "תאונה", הינו קיומו של אירוע תאונתי - קרי, אירוע בלתי צפוי מראש, שניתן לאיתור מבחינת המקום והזמן.

בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה, וכי הנזק הנטען אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטיים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. זהו התנאי השני לבחינת קיומה של "תאונה", כמשמעה בסעיף 79 לחוק [דב"ע (ארצי מ"ח/0-50 המוסד לביטוח לאומי - מלכה ויקטור, פד"ע כ(1) 284, 288-289 (1989)].